פסק-דין בתיק פר"ק 1953-09

מונח בפני ערעורה של עדן שיין (להלן: " המערערת") כנגד המנהל המיוחד לחברת מאנאקה יזמות  בע"מ (להלן: " המשיב" ו" החברה" בהתאמה) על שדחה תביעת החוב שהגישה לחברה בגין אי תשלום שכר עבודה וזאת בשל איחור בהגשתה.

ואלו העובדות הנדרשות לבקשה בקצירת האומר;

המערערת הועסקה בחברה בין החודשים ינואר עד אפריל לשנת 2009 בלא שתשולם משכורתה. ביום 14.12.09 ניתן כנגד החברה צו פירוק אשר פורסם ברשומות ביום 2.2.10. נוכח מועד הפרסום ברשומות, המועד האחרון להגשת תביעות חוב כנגד החברה נסתיים ביום 2.8.10.

בין התאריכים 28.2.2010 ל-14.6.2010 שהתה המערערת בחו"ל. ביום 14.9.2010 , שלושה חודשים לאחר חזרתה ארצה, הגישה את תביעת חובה למוסד לביטוח לאומי, חודש וחצי לאחר חלוף המועד האחרון להגשת תביעת החוב.

לטענת המערערת, הסיבה להגשת התביעה באיחור הינה אי ידיעתה של המערערת אודות הליכי הפירוק אליהם נקלעה החברה. זאת, נוכח העובדה שחודש וחצי לאחר מתן צו הפירוק,  שהתה המערערת בחו"ל במשך ארבעה וחצי חודשים. עוד טוענת המערערת כי במשך החודשים בהם הועסקה ללא תשלום וכן עד לסוף שנת 2009,  הובטח לה פעמים רבות, על ידי מנהליה של החברה, כי שכרה ישולם בקרוב אולם ללא הועיל. רק לאחר חזרתה ארצה יידע אותה בעלי החברה בדבר היות החברה בפירוק וכי אין ביכולתו לפרוע את חובו.

עיינתי בטענות הצדדים ובתגובת כונס הנכסים הרשמי.

1.                  קציבת פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעת חוב ומתן מועד סופי אשר לאחריו לא מתקבלות עוד תביעת חוב, נעשה כידוע, לא מסיבות פרוצדוראליות אלא מטעמים עקרוניים שמטרתם להגן על אינטרס הנושים ולאפשר ליתן לנושים תמונה עדכנית של מצבם לאחר חלוף המועד האחרון להגשת תביעות החוב. זאת על מנת ליתן לנושים אפשרות להסתמך מצבת נשייה קבועה ולכלכל צעדיהם בהתאם. חרף זאת, החריג המחוקק מתן אפשרות להגשת תביעת חוב לאחר חלוף המועד וזאת מטעמים מיוחדים.

              וכך נקבע בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980:

"נושה רשאי להגיש תביעות חוב שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעות חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו החלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."

2.                  מן המפורסמות הוא, כי מיום שפורסם צו הפירוק קיימת חזקת "הידיעה הקונסטרוקטיבית" כנגד נושי החייב, לפיה חזקה עליהם כי יודעים הם אודות הליכי הפירוק שנפתחו כנגד החברה ועליהם לפעול בהתאם לזאת כדי לגבות את חובם. קרי, לעמול על הגשת תביעת חוב בתוך פרק הזמן המוקצב לכך על ידי המחוקק.

3.                  נוכח חזקה זו, נקבע בפסיקה כי אין באי ידיעת נושה אודות הליכי פירוק לעלות לכדי "טעם מיוחד" כפי שדורש החוק.  ראה אף את דבריה של כבוד השופטת ד. דורנר  ברע"א 6610/97 בנק הפועלים נ' הכנ"ר (פורסם בנבו), בו קבעה כי,  אי ידיעה אינה יכולה לשמש טעם מיוחד מקום שהחובה היחידה שמטיל החוק היא פרסום הודעה על הכרזת פשיטת הרגל בעיתון וברשומות.

4.                  אכן נכון הוא, כי המערערת שהתה בחו"ל במרבית הזמן הקצוב בחוק להגשת תביעתה. אולם, המערערת חזרה ארצה חודש וחצי לפני תום תקופת הגשת תביעות החוב והגישה את תביעתה כעבור שלושה חודשים מיום חזרתה ארצה. משנתמהמה המערערת במסגרת הזמן דנן, אין לה להלין אלא על עצמה.    

5.                  אשר על כן, נוכח העובדה כי אין בנימוקה של המערערת בדבר אי ידיעת היות החברה בהליכי פירוק, טעם מיוחד אשר מצדיק סטייה מן המועדים הקבועים בחוק, אין מנוס מלדחות את הערעור. אכן, תוצאה של דחיית הערעור הינה לא קלה עבור המערערת וזאת בלשון המעטה. אולם, עם כל הצער שבדבר, עניין לנו בהלכה שרק בית המשפט העליון יכול לשנות הימנה.

6.                  בשולי הדברים אעיר; ככל שעולה, בינות לשורות כתבי הטענות, הפניית אצבע מאשימה כנגד התנהגות בעליה של החברה, אשר בזמן כזה או אחר, הבטיח למערערת הבטחות שווא בגין תשלום שכרה, התנהגות העולה כדי הטעיה, מצג שווא בדבר תשלום שכרה של המערערת או כל התנהגות אחרת המונעת מן האחרונה לתבוע את שמגיע לה, הרי שפתוחה בפניה הדלת בדבר הגשת תביעה כנגדו באופן אישי בבית הדין לעבודה.

7.         סוף דבר, דין הערעור להידחות, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום,  כ"א אייר תשע"ב, 13 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: